א  001334/02 פלונית נגד ג.א – פיצויים בגין הטרדה מינית בבית הספר

התובעת הייתה תלמידה בבית הספר "אורט" בירושלים, והיא הגישה תביעה לאור אירועים של הטרדה מינית בבית הספר. הנתבע העיקרי היה שרת בבית הספר, אשר לטענת התובעת ביצע בה מעשים המהווים הטרדה מינית. בנוסף, התובעת תבעה פיצויים גם מבית הספר ורשת אורט, וכן מגורמים שונים בבית הספר – ובהם היועצת והמנהלת.

טענתה של התובעת הייתה כי שרת בית הספר ניצל מספר הזדמנויות בהם היו לבדם בשטח בית הספר והטריד אותה (במקרה אחד ליטף את גופה), ולאחר מכן סיפרה זאת ליועצת בית הספר. במקרה אחר באה התובעת לשאול את השרת דבר מה, והוא ליטף את ביטנה.

גם במקרה זה לטענתה שיתפה את המחנכת שלה, אך אמרו לה שאם לא תגיש תלונה במשטרה לא ניתן לעשות דבר.  יצוין כי התובעת אכן פנתה לבסוף למשטרה, והשרת הועמד לדין פלילי והורשע – אבל רק בשל מקרה אחד. מכיוון שהשרת הורשע, המחלוקת בין הצדדים בתביעת פיצויים התמקדה בשני נושאים – גובה הנזק שנגרם לתובעת, ושאלת אחריותם של הגורמים בבית הספר מעבר לשרת.

פסק דין

בית המשפט בחן את תגובתם של הגורמים בבית הספר לטענותיה של התובעת, בזמן אמת. צוין כי גורמי בית הספר שאלו שוב ושוב את התובעת בדבר גרסתה, וביקשו ממנה כי תביא בנות נוספות שיתמכו בה. בית המשפט סבר כי דרך זו אינה הדרך הראויה לטיפול בתלונות של תלמידים בדבר הטרדה מינית. בפרט הודגש כי לפי הוראות משרד החינוך על הצוות לא לחקור את התלמידים ולברר לעומק את התלונות, אלא להעניק סיוע ותמיכה לאפשר למשטרה לעשות זאת.

בנוסף, התובעת ואמה סיפרו כי פנו לבית הספר ודיווחו על המעשים, אולם רק לאחר זמן מה הגישה התובעת את התלונה למשטרה. גם בכך ראה בית המשפט התנהגות פסולה של בית הספר שכן ישנו חוזר מנכ"ל משרד החינוך הקובע כי על מנהל או איש צוות שנודע לו על פגיעה לדווח על כך למשטרה בעצמו.

עוד ציין בית המשפט כי הוראה ברוח דומה מצויה בחוק העונשין, וגם אותה הפר בית הספר. פסול נוסף מצא בית המשפט בכך שהשרת לא הושעה מיד עם היוודע על מעשיו, ובית הספר השעה אותו רק לאחר שהוגשה תלונה למשטרה.

פיצוי כספי בגין הטרדה מינית בבית ספר

בכל הנוגע לגובה הנזק, בית המשפט ציין כי התובעת לא הביאה כל ראיה לפגיעה נפשית או אחרת שנגרמה לה. משכך, הדגיש בית המשפט כי לא הוכח שההתרשלות של בית הספר והצוות המקצועי גרמה לנזק כלשהו למתלוננת. עם זאת, ברור היה כי המעשים המתוארים לעיל גרמו עוגמת נפש לתובעת, ועל כך בית המשפט חייב אותם בפיצויים בסך של 5,000 שקלים.

עם זאת, בכל הנוגע לשרת, פנה בית המשפט למסלול הפיצויים ללא הוכחת נזק על פי חוק למניעת הטרדה מינית. מדובר באפשרות של בית המשפט לפסוק פיצויים לקורבן לפי הערכתו, עד לתקרה של 60,000 שקלים (הסכום משתנה ומתעדכן מעת לעת). בית המשפט קבע כי במקרה הנוכחי הסכום הראוי לפיצויים הוא 20,000 שקלים.

כל הנתבעים האחרים הגישו "הודעת צד ג'" לשרת. משמעותה של הודעה זו היא טענה כי אם יפסקו פיצויים כלשהם, השרת הוא זה שצריך לפצות את יתר הנתבעים. בהודעה נטען כי מכיוון שמעשיו של השרת הם אלו שפגעו בתובעת, עליו לשאת בפיצויים שיפסקו לנתבעים אחרים.

אולם, בית המשפט לא קיבל את הטענה הזאת, שכן הפיצויים שנקבע כי על בית הספר והצוות לשלם אינם נגזרים ממעשיו של השרת. הסיבה לפיצויים אלו היא התנהלות של הצוות לאחר המעשים, ולכן לא ניתן לומר כי השרת נושא באחריות בגינם.