הטרדות מיניות בעולם התקשורת

עולם העיתונות והתקשורת מתיימר לחשוף בפניכם הכול – לספר לכם על הפוליטיקאים שסרחו, על פרשות השחיתויות שהתגלו ואפילו על נשיא המדינה שפשע והטריד מינית, אך דבר אחד הם מעדיפים להשאיר לעצמם – הטרדות מיניות פנימיות במערכות העיתונים, ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו השונות.

תחקירנית שמוטרדת מינית על ידי מגיש הטלוויזיה, מפיקה צעירה שרוצה להתקדם ונאלצת לקבל בשתיקה את מסריו המיניים של כתב העיתון הבכיר ואפילו כתבת ותיקה שנפגשת עם מושא הראיון בביתו, שהוא מקבל אותה בלבוש מינימאלי, הם רק חלק מן הסיפורים שמסתובבים במדרונות עולם התקשורת, אך ממאנים משום מה לצאת החוצה ולהיחשף לציבור הרחב.

מוטרדות מינית ומפחדות לספר

חרושת השמועות על הטרדות מיניות בעולם התקשורת הולכות וצוברות תאוצה במערכות הפנימיות, אך כאמור אינן נבדקות לעומקן או מתפרסמות בכלי התקשורת. נשות התקשורת – עיתונאיות, מפיקות, תחקירניות ועורכות חושפות בפניכם, חדשות לבקרים, את סיפורן המזעזע של א' או ת'– בחורה משדרות שמוסתרת מאחורי צללית שחורה ומדברת כשקולה מעוות, אך את סיפורן שלהן הן שומרות לעצמן. כמו במקרים אחרים של הטרדות מינית, גם כאן הסיבה המרכזית לכך היא החשש שלא יאמינו להן, אחרי הכול מדובר בכתב טלוויזיה בכיר, כריזמטי ונערץ.

בתי הספר לעיתונות צצים כפטריות אחרי הגשם והבוגרים נוהרים בהמוניהם למערכות התקשורת השונות. בימים אלו ממש, כשעיתון מעריב עומד לפני סגירה וערוץ 10 נלחם על חייו, אותם בוגרים זוטרים נלחמים על פרנסתם. הבעיה מתחילה כאשר תחקירנית מתחילה חוששת לאבד את מקום עבודתה ומקבלת בראש מורכן את מסריו הסקסיסטיים המטרידים ששולח לעברה מגיש הטלוויזיה הוותיק.

"לא תשתפי פעולה, לא תעבדי פה"

מי שעוקב באדיקות אחר הנושא, יכול לראות כי מדי פעם מובלחת לעיתון ידיעה קטנה על עיתונאית זו אחרת שמספרת ברמיזה, ללא כל רצון להיחשף, כי הוטרדה מינית. לפני כארבעה חודשים נערך כנס של תא העיתונאיות החדש, בו עלתה לראשונה הסוגיה. בכנס השתתפו כ- 60 עיתונאיות מכלל כלי התקשורת בישראל ונשמעו בו לראשונה סיפורים מחרידים על מעשים מגונים והטרדות מיניות שהגיעו מכיוונם של בעלי הכוח במערכות העיתונים, האינטרנט, הרדיו והטלוויזיה.

השמועות מספרות על איומים של עורכי עיתונים – "אם לא תשתפי פעולה, לא תעבדי פה", על צלמי מערכת ששולחים ידיהם לעבר עיתונאיות ועל עיתונאים בכירים שפורשים חסותם ומרותם המינית על עיתונאיות צעירות שחוששות לדבר. בכנס נורתה יריית הפתיחה הראשונה ומדובר בהתפתחות ראשונית משמעותית, אך ימים יגידו אם הסיפורים הללו יחצו את החדרים האפלוליים של מערכות התקשורת ויצאו החוצה.

בינתיים, עיתונאיות רבות נאלצו לעזוב את תחום התקשורת לאחר שנתקלו אישית בסיפורים שתוארו במאמר. חלקן העדיף להדחיק את המקרים ולהמשיך כרגיל, חלקן פנה לסיוע ולטיפולים נפשיים ופסיכולוגיים.

מה לעשות?

הטרדה מינית בעולם התקשורת, הינה ככל מקרי ההטרדות המיניות, עבירה על החוק למניעת הטרדה מינית (התשנ"ח 1998). על פי אחד מסעיפי החוק, הטרדה מינית במסגרת העבודה מוגדרת כהטרדה "במקום שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא". המקרים שתוארו במאמר הנ"ל אכן עומדים בהגדרה זו.

• הוטרדת מינית על ידי איש תקשורת בניגוד לרצונך? קודם כל דברי על זה. אל תשלימי עם זה, אל תשמרי את זה לעצמך והמשיכי לעבוד איתו כאילו כלום לא קרה. הציפי את המקרה – ספרי לחברה טובה שעובדת איתך, תדווחי לאחראי/ת מעלייך ודרשי מהם לפעול בהתאם.
• במידה ויש באפשרותך לתעד את ההטרדות המיניות – הודעות SMS, מיילים, הקלטות – עשי זאת. הראיה תשמש לזכותך בבית המשפט.
• בהתאם לחומרת ההטרדה – הערה סקסיסטית או מנגד מעשים מגונים, תוכלי להחליט האם לפנות לאחד ממנהלייך (עורך, מפיק ראשי וכו'), לפנות למשטרה להגשת תלונה ופתיחת הליכים פליליים או לפנות להליך אזרחי באופן אישי.
• במידה ואת מתקשה לשתף אנשים קרובים (חברות או משפחה), את יכולות לפנות בכל עת לקבוצות התמיכה והסיוע וכן לקבלת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, במקרים של פגיעה נפשית חמורה יותר.