תקיפה מינית היא פעולה הכוללת פגיעה באדם אחר על רקע מיני, בניגוד לרצונו והסכמתו. המונח כולל בתוכו מגוון של פגיעות החל מהטרדות מיניות (חיזורים לא רצויים, הערות סקסיסטיות חוזרות, סחיטה על רקע מיני וכד'), דרך מעשים מגונים (אוננות מול אנשים, נגיעות באזורים אינטימיים וכד') וכלה במעשה אונס (החדרת איבר גוף או חפץ לאיבר מינה של אישה בניגוד לרצונה, החדרת איבר או חפץ לפי הטבעת, או החדרת איבר המין לפיו של אדם בניגוד לרצונו).

לפגיעות המיניות השונות השלכות רגשיות ונפשיות על הנפגעות. ככל שהפגיעה מתמשכת לאורך זמן רב יותר, כוללת בתוכה יותר אלימות או לחלופין- יחסים של תלות, וככל שהתוקף יותר קרוב ומשמעותי עבור הקרבן, כך השפעות התקיפה עשויות להיות חמורות יותר.

נפגעי תקיפה מינית מדווחים לא אחת על תגובות דחק פוסט טראומטיות (PTSD), הכוללות מחשבות חוזרות ובלתי נשלטות על האירוע, סיוטי לילה, הימנעות מכל פעולה שיכולה להזכיר את האירוע עד כדי הימנעות מיציאה מהבית ויצירת קשרים בינאישיים, קשיי שינה, קשיי אכילה ועוררות יתר.

בנוסף, ישנן נפגעות הסובלות מהפרעות דיסוציאטיביות שגורמות לתחושה של ניתוק מהגוף או מהמציאות. נערות שנפגעו בילדותן פגיעה מתמשכת, נוטות לעיתים לפתח הפרעות אישיות של ממש כגון הפרעת אישיות דיסוציאטיבית ("פיצול אישיות") או הפרעת אישיות גבולית.

גם כאשר מדובר בפגיעות "קלות" יחסית, שאינן כוללות פגיעה פיזית וחדירה, עשויות הנפגעות לחוש תחושות קשות של דיכאון, חוסר אונים, חרדה ופגיעה משמעותית ביכולת התפקוד היומיומית.

תחומי סיוע לנפגעי תקיפה מינית

לא תמיד נפגעות תקיפות מיניות פונות לגורם כלשהו על מנת לקבל סיוע. בחברה שלנו, עדיין קיימת הבושה והמבוכה דווקא מהצד של הנפגעת, יחד עם חוסר בטחון שבכלל כדאי להתלונן. הדבר בולט במיוחד בחברה הדתית, כאשר מקרים רבים של הטרדות מיניות אינם מדווחים (לצורך זה הוקם פורום תקנה).כמו כן, ישנה חשיבות של תמיכה וחיזוק מהאנשים שקרובים לנפגעת. אחד הדברים הקשים שיש להתמודד איתם הוא ניהול מערכת יחסים זוגית לאחר פגיעה או הטרדה מינית.

קיימים שלושה תחומים עיקריים בהם זקוקות הנפגעות לסיוע: התחום הרפואי, התחום המשפטי והתחום הנפשי.

 סיוע רפואי

לעיתים תקיפות מיניות כוללות פגיעות פיזיות המצריכות טיפול רפואי בבית חולים. גם כאשר אין פגיעה כזו, חלק מהנפגעות מגיעות לבית החולים על מנת להיבדק לאחר שהותקפו. הבדיקה כוללת בדיקה גניקולוגית או רקטאלית על מנת לאתר פגיעות פנימיות אפשריות, וכן בדיקות דם על מנת לשלול הדבקויות במחלות מין שונות. כמו כן, יכולות הבדיקות להעלות ממצאים אשר ניתן לעשות בהם שימוש מבחינה משפטית (למשל, דגימת זרע).

סיוע משפטי

הגשת תלונה במשטרה עשויה להיות חוויה קשה עבור נפגעים, משום שעליהם למסור עדות מפורטת, לשחזר את האירוע ולענות על אינספור שאלות חודרניות וקשות. כאשר הנפגעת יודעת לקראת מה היא הולכת, ומגיעה למקום הזה עם תמיכה וליווי, עשוי התהליך להיות קל יותר.

טיפול נפשי

פנייה לטיפול רגשי (אצל פסיכולוג או אצל פסיכיאטר במקרה הצורך), היא שלב שיכול להיות חיוני בהתמודדותה של הנפגעת עם מה שעבר עליה. מרכזי הסיוע מפנים את הפונות והפונים אליהם לגורמים מקצועיים בעלי הכשרה מיוחדת לטיפול בתחום של פגיעות מיניות.

הטיפול בדרך כלל לא מתעסק בתחום המשפטי ובשאלות שעולות ממנו, אלא מתמקד במתן תמיכה והקשבה לנפגעים, תוך קבלה ללא תנאי. אופי הטיפול משתנה על פי צרכיה של הפונה (יש לזכור שכל פונה הוא גם אדם עם היסטוריה ואישיות, עוד לפני שהפך ל"נפגע").

מרכזי סיוע וקווי חירום

יש לציין, שבעוד שנפגעת יכולה לפנות לגורמים שונים על מנת לקבל סיוע בתחומים השונים, מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפות מיניות מאגדים תחת קורת גג אחת את האפשרות לקבל סיוע בכל שלושת התחומים. מרכזי הסיוע מפעילים "קו חם" העונה לפניות ומגיש סיוע לנפגעות ולנפגעים 24 שעות ביממה. כמו כן, מרכזי הסיוע מעניקים סיוע, תמיכה ואוזן קשבת להורים שמתמודדים עם העובדה כי ילדם עבר התעללות מינית.

קווי החירום במרכזי הסיוע פועלים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. חשוב לציין כי הפניה לקווי החירום היא חסויה ואינה מחייבת הגשת תלונה.

מספרי קווי החירום:

1202 לנשים

1203 לגברים

04-6566813 לנשים ערביות

02-6730002 לנשים דתיות

02-5328000 לגברים דתיים