פקודת מטכ"ל – איסור פגיעה על רקע מיני

תוקף סעיפים  1 עד 50 מה- 16 באוקטובר 2007

הגדרות

1.    בפקודה זו:
א.    "הטרדה מינית" היא כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:
1)    סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
2)    מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים 348 ו- 349 לחוק העונשין;
3)    הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה לפוגע, כי אינו מעוניין בהן;
4)    התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, המופנות לאדם שהראה לפוגע, כי אינו מעוניין בהן;
5)    התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית;
6)    הצעות או התייחסויות, כאמור בסעיפים קטנים 3 או 4, המופנות למי מהמפורטים להלן ובנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים אלו, גם אם לא הראה הנפגע לפוגע, כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, בנסיבות המפורטות להלן:
א)    אדם במסגרת יחסי מטופל-מטפל;
ב)    אדם במסגרת יחסי השירות או העבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה.
ב.    "הראה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות.
ג.    "התייחסות" – בכתב, בעל-פה, באמצעות מצג חזותי או מצג שמע, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות.
ד.    "התנכלות" – פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית.
ה.    "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977.
ו.    "חייל" – חייל או חיילת בכל דרגה בשירות חובה, בשירות קבע, בשירות מילואים פעיל, בשירות מילואים בתנאי קבע או בשירות חובה בתנאי קבע, עובד או עובדת צה"ל ועובד או עובדת בשליחות הצבא.
ז.    "ממונה מטעם המפקד לטיפול בהטרדה מינית" – קצינת ת"ש או קצינה אחרת, שמינו מפקד היחידה או רע"ן הפרט; נוסף על תפקידה, לסייע למפקד היחידה בטיפול בנושא פגיעה על רקע מיני, לרבות ליווי חייל שהוטרד מינית (להלן: "הממונה").
ח.    "מסגרת יחסי שירות או עבודה" – מקום השירות או העבודה; מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם צה"ל תוך כדי שירות או עבודה.
ט.    "מפקד יחידה" – מפקד יחידה בדרגת סא"ל ומעלה.
י.    "מתלונן" – חייל המבקש להגיש תלונה אודות הטרדה מינית.
יא.    "נילון" – מי שהתלונה בעניין ההטרדה המינית מופנית כנגדו.
יב.    "ניצול מרות" – במישרין, בעקיפין, בגלוי או במרומז, תוך ניצול מעמדו של המפקד או של המעביד.
יג.    "עו"ס פיקודית" – עובדת סוציאלית פיקודית המטפלת בחיילים ובחיילות שהוטרדו מינית.
יד.    "ענייני עבודה" – קבלה לשירות, קבלה לעבודה, תנאי שירות ותנאי עבודה, לרבות התנאים הפיזיים הסביבתיים הקשורים למסגרת השירות או ליחסי העבודה, לרבות תורנויות צבאיות, שיבוץ בתפקידים וביחידות, קידום בשירות ובעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית או צבאית, פיטורים והתרת התחייבות לשירות קבע, פטור משירות צבאי, הטבות ותשלומים הניתנים לחיילים ולעובדים במסגרת העבודה, במסגרת פרישה משירות או מעבודה או לשחרור משירות.
טו.    "פגיעה על רקע מיני" – לרבות, עבירת מין לפי חוק העונשין (אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, ניסיון או קשירת קשר לביצועם וכד'), עבירת הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית או עבירה אחרת על רקע מיני לפי חוק העונשין או לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
טז.    "קצין הפרט" – רע"ן הפרט או הממונה מטעם אלוף הפיקוד; מפקד החיל או הזרוע או מפקד יחידת מעו"ז לטיפול באירועים של הטרדה מינית.

כללי

2.    פקודה זו היא תקנון המפרט את אופן הטיפול בחייל שהיה קורבן לפגיעה על רקע מיני על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
אחריות
3.    יוהל"ן היא יועצתו של הרמטכ"ל לעניין גיבוש והטמעת המדיניות בנושא הפגיעה על רקע מיני, ותקיים בקרה על אופן הטמעתה ביחידות הצבא, באמצעות יוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות.
4.    באחריות מפקד היחידה לפעול להטמעת פקודה זו והנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו, לבצע בקרה על מימושה ולדווח על כל אירוע של פגיעה על רקע מיני.
5.    באחריות קצין הפרט, לפעול להטמעת הפקודה, לטפל באירועי פגיעה על רקע מיני, ולבצע בקרה אחר מימוש הפקודה בקרב היחידות שתחת סמכותו, בהתאם להנחיות יוהל"ן.

איסור הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני והתנכלות

6.    לא יטריד חייל מינית או יבצע פגיעה על רקע מיני ולא יתנכל לזולתו.
7.    הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, בגינן ניתן יהיה לנקוט אחד או יותר מהצעדים המפורטים להלן:
א.    העמדה לדין פלילי.
ב.    העמדה לדין משמעתי.
ג.    צעדים פיקודיים.
ד.    הגשת תביעה נזיקית.

אופן הטיפול בחייל שהוטרד מינית

8.    זכויות חייל שהוטרד מינית יהיו כמפורט להלן:
א.    חייל שהוטרד מינית יהיה זכאי לטיפול ולהדרכה, כמפורט בסעיפים 9 עד 11. כמו כן, באפשרותו להגיש תלונה נגד הנילון, כמפורט בסעיפים 11 ו- 17.
ב.    החייל רשאי לפנות ישירות לבית חולים או למרכז סיוע אזרחי לנפגעי תקיפה מינית לקבלת טיפול ראשוני, רפואי או פסיכולוגי.

פניית חייל לקבלת סיוע או טיפול

9.    חייל שהוטרד מינית יכול לפנות לאחד הגורמים המפורטים להלן, לשם קבלת סיוע, טיפול, ליווי והדרכה:
א.    הגורם הפיקודי: המפקד הישיר או מפקד היחידה.
ב.    גורמי הפרט-ת"ש: רע"ן הפרט או הממונה מטעם המפקד לטיפול בהטרדה מינית.
ג.    עו"ס הפיקודית.
ד.    גורמי הרפואה: רופא היחידה, קצינת הרפואה הפיקודית (קר"פ) לנשים או קב"ן.
ה.    הקו הפתוח לפניות בנושא הטרדה מינית הפועל בקצין פניות הציבור (להלן: "קפ"ץ").
ו.    יוהל"ן-ענף קידום שוויון ההזדמנויות-ראש מדור הפרט.
ז.    גורם הנחשד בפגיעה על רקע מיני לא יטפל בחייל.
10.    עובד צה"ל יוכל לפנות לגורמים המפורטים להלן לשם טיפול והדרכה:
א.    מפקד היחידה או מפקדו, כאמור בסעיף זה.
ב.    מרכז תע"ץ-העובדת הסוציאלית.
11.    ביקש חייל להגיש תלונה על כי הוטרד מינית, כאמור בסעיפים 18 עד 20 – יוכל להעבירה לקצין הפרט, וזה יפעל בהתאם לאמור בסעיפים 21 עד 24 לפקודה זו. בנוסף, המקבל דיווח על הטרדה מינית מחייל, המבקש להגיש תלונה בעניין זה, יעביר את התלונה לקצין הפרט, וזה יפעל בהתאם לאמור בפקודה זו.

אופן הטיפול בחייל

12.    דיווח חייל, כי הוטרד מינית לאחד מן הגורמים המנויים בסעיף 9, יהיה הטיפול בו, כמפורט להלן:
א.    הטיפול וההדרכה יינתנו לחייל ללא-דיחוי, תוך התחשבות מרבית במצבו הנפשי והגופני.
ב.    החייל יקבל הדרכה וייעוץ, בדבר דרכי הטיפול והפעולה העומדות לרשותו.
ג.    החייל יופנה לטיפול קצין הפרט. כמו כן, תובא לידיעתו האפשרות לקבל טיפול רפואי או פסיכולוגי.
ד.    הטיפול בחייל יתבצע תוך שמירה על סודיות מלאה, למעט אם חייב קצין הפרט או מי שמינה מטעמו לגלות מידע לצורך הטיפול עצמו או על-פי הפקודה או הדין.
13.    חייל שדיווח, כי הוטרד מינית ילוםוה בכל שלבי הטיפול (לרבות, טיפול רפואי, שיבוץ מחדש וליווי למתקן חקירה) על ידי מלווה שמינה קצין הפרט – חייל, קצין או נגד. במידת הצורך, תקצה היחידה רכב לצרכי הסעת החייל ומלוויו.

שינוי שיבוץ

14.    בסמכות קצין הפרט או יוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות להורות על שינוי שיבוצו של חייל שדיווח, כי הוטרד מינית. ההחלטה בעניין זה תתקבל לאחר שמיעת החייל ולאחר התייעצות עם מפקד היחידה הממונה.

חובת דיווח

15.    חובת דיווח והתייעצות עם גורמים צבאיים תהיה כמפורט להלן:
א.    קצין הפרט וקפ"ץ ידווחו ליוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות אודות כל פנייה או הטרדה מינית המובאת לידיעתם, וכן יעבירו דיווח חודשי מסכם אודות דיווחי הטרדה מינית שבסמכותם, בהתאם לנספח א'.
ב.    מפקד או ממונה שהובאו לידיעתם פניה או דיווח על הטרדה מינית, ידווחו מייד לקצין הפרט ובהיעדרו – ליוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות, למפקד היחידה ולפרקליט. כל זאת, בכפוף לאמור בסעיפים ג ו- ה להלן.
ג.    לא ייעשה דיווח כאמור למפקד היחידה, אם ביקש החייל לשמור את העניין בסוד, גם מפני מפקדו, או כאשר מפקד היחידה הוא הנילון. במקרה זה הגורם המדווח יציין בדיווח, כי לא הועבר דיווח למפקד היחידה אודות הפניה.
ד.    חייל שפנה לקבלת סיוע, בהתאם לסעיף 9, אך מבקש שלא להתלונן או שלא יינקטו הליכים בשל תלונתו – רשאי המפקד או הממונה, שהפניה הובאה לידיעתם, לדווח על הפניה למפקד היחידה.
ה.    חייל שפנה לקבלת סיוע, בהתאם לסעיף 9, אך מבקש שלא להתלונן או שלא יינקטו הליכים בשל תלונתו – המפקד או הממונה ידווחו בכל מקרה לפרקליט צבאי אודות הפניה האמורה, בלא למסור את פרטיו המזהים של המתלונן.
ו.    במקרה המפורט בסעיף משנה ה, שבו מצאו המפקד או הממונה, כי האמור בדיווח מעורר חשש סביר לביצוע עבירה, הכרוכה במגע פיזי חמור, ימסרו אף על-פי כן, לפרקליט צבאי גם את פרטיו של החייל ויפעלו על-פי הוראותיו. הכול, בכפוף לאמור בסעיף 25, סעיף משנה ב.
ז.    אחד מן הגורמים המנויים בסעיף 9 שהוא רופא היחידה, קר"פ הנשים או קב"ן רשאי להתייעץ עם העו"ס הפיקודית לגבי המשך הטיפול, מבלי למסור מידע מזהה לגבי החייל. כל אחד מן הגורמים המפורטים בסעיף זה וכן עו"ס, אליו פנה חייל לקבלת סיוע, ואשר סבר, כי קיים חשש להטרדה נוספת בעתיד, יתייעץ עם הפרקליט הצבאי בעניין זה.
ח.    הוגשה התלונה כנגד עובד צה"ל והחייל ביקש לנקוט בהליך פיקודי או פלילי, ידווח הממונה לראש מרכז תע"ץ.
ט.    אחת לשנה תעביר היוהל"ן לראש אמ"ש ולרמטכ"ל, את הנתונים שהצטברו ברשותה בנושא ההטרדה המינית בצה"ל.

אירוע שבו קיים חשש סביר למעשה אלימות על רקע מיני

16.    באירוע שבו קיים חשש סביר למעשה אלימות על רקע מיני (אונס, מעשה סדום, ניסיון לבצעם וכיו"ב), נוסף על ההנחיות המפורטות בסעיפים 9 עד 26 לפקודה, יבוצעו הפעולות המפורטות להלן:
א.    בכפוף להסכמתו, יועבר החייל מייד לחדר מיון בבית החולים הקרוב ביותר, באמצעות רכב היחידה ובליווי גורם, כמפורט בסעיף 13 לצורכי בדיקה רפואית, טיפול מונע ואיסוף ראיות. בסיום ההליך, יוחזר ליחידתו או לביתו, על-פי הנחיית הגורם הרפואי.
ב.    הגורם אליו הגיע הדיווח, ידווח מייד לקצין הפרט על אודות האירוע.
ג.    קצין הפרט יראיין את החייל ויפנה אותו מייד לעו"ס הפיקודית, במקביל או בסמוך לתום הטיפול הרפואי.
17.    חובת דיווח לרשויות תהיה כמפורט להלן:
א.    איש סגל רפואי שבדק חייל פצוע, ויש חשש סביר שהפציעה נובעת ממעשה אלימות על רקע מיני – יודיע על כך באופן מיידי לקצין הפרט ולבסיס מצ"ח. באם קיים חשד, כי הפוגע הינו אזרח תימסר הודעה על האירוע גם למשטרת ישראל.
ב.    אם היה לאדם (לרבות, איש סגל רפואי) יסוד סביר לחשוב, כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע על ידי אחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם לפקיד הסעד, או למשטרה או למצ"ח ולהגיש תלונה נגד הפוגע.

אופן הטיפול בתלונה

18.    חייל שמבקש להתלונן, כי הוטרד מינית על ידי גורם צבאי רשאי לבחור באחת משתי אפשרויות הבדיקה המפורטות להלן:
א.    קבו"ד: הגשת תלונה שתיבדק במסגרת בדיקה של קצין בודק.
ב.    הליך פלילי: הגשת תלונה למצ"ח או למשטרת ישראל (אם הנילון הוא אזרח).
19.    כמו כן, רשאי חייל לנקוט הליך אזרחי ולהגיש, בהתאם לקבוע בחוק, תביעה בבית משפט נגד הפוגע או המתנכל.
20.     על אף האמור לעיל, חייל המשרת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו-1986 יפעל במקביל בשתי הדרכים המפורטות להלן:
א.    יגיש תלונה בהתאם לתקנון של המסגרת האזרחית שבה הוא משרת, אלא אם הוטרד במסגרת צבאית או על ידי גורם צבאי, שאז יפעל על-פי המפורט בפקודה זו.
ב.    יפנה ליוהל"ן-ראש מדור הפרט והביקורת – התלונה תירשם ותועבר לטיפול הגורם הרלוונטי.

קבלת תלונה אודות הטרדה מינית

21.    קיבל קצין הפרט תלונה של חייל, כי הוטרד מינית, יפעל בהתאם למפורט בסעיפים 22 עד 25.
22.    לצורך זה, יוכל קצין הפרט למנות אחראי מטעמו, בדרגת כתף סרן, לפחות, לטיפול בתלונה. על גורם זה יחולו כל החובות החלות על קצין הפרט, כמפורט בפקודה זו.
23.    קצין הפרט, או מי שמינה מטעמו, לא יטפל בתלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנילון או מעורב בנושא התלונה, אלא יעביר את התלונה למפקדו.
24.    ביקש חייל, המבקש להגיש תלונה, על כי הוטרד מינית, כי זו תימסר למפקדו ולא לקצין הפרט – יטפל המפקד בתלונה, כמפורט בפקודה זו, וכן יחולו עליו כל החובות החלים על קצין הפרט, כמפורט בפקודה זו. מפקד שקיבל תלונה כאמור, ידווח על כך לקצין הפרט, ויוכל להיוועץ בפרקליט לצורך זה.

אופן הטיפול בתלונה על ידי קצין הפרט

25.    ראיון המתלונן, קבלת הדיווח או התלונה והעברתם יהיו כמפורט להלן:
א.    קצין הפרט יזמן אליו מייד את המתלונן.
ב.    התלונה תוגש בכתב או בעל פה. הוגשה תלונה בעל פה – תירשם מייד, בציון תאריך מסירתה, על ידי הגורם האחראי שבפניו הוגשה והמתלונן יחתום על הרישום כדי לאשר את תוכנו.
ג.    הוגשה תלונה לממונה הנושא דרגת כתף נמוכה מדרגת סרן או לעו"ס הפיקודית, תועבר התלונה לקצין הפרט.
ד.    קצין הפרט יפרט בפני המתלונן את ההליכים שבאפשרותו לנקוט, כמפורט בסעיף 18.
ה.    בחר המתלונן לנקוט הליך פלילי – יעביר קצין הפרט את הרישום שערך למצ"ח, וידווח על כך לפרקליט.
ו.    בחר המתלונן, כי תיערך בדיקה על ידי קצין בודק – ידווח קצין הפרט לפרקליט על התלונה, ויפעל על-פי הוראותיו, כמפורט להלן:
1)    הורה הפרקליט הצבאי להעביר את התלונה למצ"ח – יפעל האחראי כמפורט בסעיף משנה ה;
2)    הורה הפרקליט הצבאי על בדיקה באמצעות קצין בודק – ימנה קצין הפרט קצין בודק ויעביר אליו את הרישום, והוא יפעל בהתאם לפקודות הצבא בעניין זה, וכן בכפוף לאמור בסעיפים 27 עד 28. בסיום ההליך, יועבר תיק הקצין הבודק להחלטת הפרקליט;
3)    הורה הפרקליט הצבאי לנקוט צעד אחר – יפעל קצין הפרט בהתאם להוראת הפרקליט הצבאי.
ז.    הוגשה התלונה כנגד עובד צה"ל והמתלונן ביקש, כי תיערך בדיקה באמצעות קצין בודק או שיינקט הליך פלילי – יעביר קצין הפרט את הרישום שערך גם לראש מרכז תע"ץ.

בדיקה באמצעות קצין בודק

26.    הורה פרקליט על עריכת בדיקה לבירור תלונת המתלונן ומונה קצין בודק לעריכת הבדיקה, תיערך בדיקה על ידי הקצין הבודק, וזה יפעל בהתאם לאמור בהוראות פ"מ 33.0304. למען הסר ספק, יודגש, כי כקצין בודק רשאי לשמש מי שעונה על התנאים הנקובים בפ"מ 33.0304.
27.    ככל הניתן, ימונה כקצין בודק, קצין הנמנה עם היחידה, אליה שייך החייל המתלונן, בדרגת סא"ל, לפחות.
28.    הקצין הבודק יעביר לפרקליט הצבאי את חומר הבדיקה וממצאיה, תוך עשרה ימים מקבלת התלונה לטיפולו, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הפרקליט הצבאי.
29.    הפרקליט הצבאי יעביר את חוות דעתו לתיק הקצין הבודק גם לגורמים המפורטים להלן:
א.    קצין הפרט.
ב.    מפקד היחידה שבה משרת הנילון, לבד אם מפקד היחידה הוא הנילון.
ג.    יוהל"ן-רמ"ד פרט.
30.    מפקד היחידה שבה משרת הנילון, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, או כל גורם אחר, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, יפעל בהתאם לאמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי ולקצין הפרט.

חקירת התלונה באמצעות מצ"ח

31.    בחר המתלונן להגיש תלונתו למצ"ח, חייב קצין הפרט להעבירה למצ"ח.
32.    קצין הפרט, שקיבל מידע או תלונה לעניין אינוס, מעשה סדום או ניסיון לבצעם, ידווח על כך למצ"ח מיידית.
33.    מתלונן ייחקר על ידי חוקר מצ"ח שהוכשר לכך.
34.    מתלונן יהיה זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו במצ"ח, אלא אם כן סבר מפקד בסיס מצ"ח, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.
35.    מפקד בסיס מצ"ח יוכל, על-פי שיקול דעתו, לתאם את נוכחותם של קצין הפרט, הממונה, עו"ס הפיקודית או קב"ן בחקירה, אם לפי בקשת החייל ואם לאו, בתנאי שהחייל הסכים לכך.
36.    ניתנה חוות דעת פרקליט צבאי לתיק המצ"ח, יעביר הפרקליט את חוות דעתו גם לגורמים המפורטים בסעיף 29.
37.    מפקד היחידה שבה משרת הנילון, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, או כל גורם אחר, שקיבל את חוות הדעת הפרקליט, יפעל בהתאם לאמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי ולקצין הפרט.

דיווח למשטרת ישראל

38.    במידה שהמקרה שהובא בפני קצין הפרט, התרחש בנסיבות שאינן נתונות לתחולת חוק השיפוט הצבאי, או שאינן בעלות זיקה לשירות הצבאי, יעביר קצין הפרט את התלונה למשטרת ישראל, בכפוף להסכמת המתלונן בלבד.

שיפוט בדין משמעתי

39.    הורה הפרקליט הצבאי להעמיד את הנילון לדין משמעתי, יחולו הכללים המפורטים להלן:
א.    "בעל הכשרה משפטית" – בסעיפי משנה ב ו- ג להלן, מי שרשום, זכאי להיות רשום בפנקס לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.
ב.    שיפוט בדין משמעתי בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני, יתקיים על ידי קצין שיפוט בכיר בדרגת אל"ם, לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי, לשיפוט בעניינים אלו, שאינו נמנה עם היחידה שבה משרת הנילון. באישור פרקליט, ניתן להעמיד את הנילון בפני קצין שיפוט בכיר בדרגת אל"ם, לפחות, הנמנה עם יחידתו של הנילון, ובלבד שהוא בעל ההכשרה המפורטת בסעיף זה. ככלל, יימנו קציני השיפוט בסוג זה של עבירות עם הפיקוד או הסמכות, אליהם משתייך הנילון, אלא אם כן, קבע פרקליט צבאי אחרת.
ג.    קצין בדרגת סא"ל, לפחות, העומד לדין משמעתי בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני, יישפט על ידי קצין שיפוט בדרגת תא"ל, לפחות, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי לשיפוט בעניינים אלו.
ד.    כפר הנילון באשמה, יזמן קצין השיפוט את המתלונן לצורך מתן עדות.
ה.    במהלך הדיון לא יחקור קצין השיפוט ולא יאפשר חקירה של המתלונן שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעיה או ביוש שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים.
ו.    קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של המתלונן, אלא אם כן מצא, כי איסור החקירה עלולה לגרום לנאשם עיוות דין.
ז.    קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודו של המתלונן.
ח.    אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות פ"מ 33.0302.

התרת התחייבות לשירות קבע

40.    הורשע משרת קבע בבית דין צבאי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות – יחווה הפרקליט דעתו אם נוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו, יש ליזום כנגד משרת הקבע הליך של התרת התחייבות, על-פי הכללים והעילות המפורטים בהפ"ע 3.0501.
41.    הורשע משרת קבע בדין משמעתי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או
התנכלות – תפנה אמ"ש-מחלקת הסגל לפצ"ר או לסגנו, על מנת שיחווה דעתו, אם נוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו, יש ליזום הליך של התרת התחייבות, על-פי הכללים והעילות המפורטים בהפ"ע 3.0501.
42.    משך הזמן המרבי לטיפול בהליכים לאחר הרשעת משרת קבע בבית דין צבאי או בדין משמעתי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות יהיה כמפורט להלן:
א.    בהרשעה בבית דין – הפרקליט הצבאי יעביר דיווח על פסק הדין לאמ"ש-מחלקת הסגל וכן לפצ"ר או סגנו, לא יאוחר משבועיים מיום היות פסק הדין בבית הדין הצבאי חלוט.
ב.    בהרשעה בדין משמעתי –
1)    קצין השיפוט ידווח על תוצאות ההליך המשמעתי ויעביר את כל חומר ההליך, לרבות טופס התלונה ("טופס 630"), טופס ההנמקה ופרוטוקול הדיון לפרקליט הצבאי, לאמ"ש-מחלקת הסגל-ראש המנהל המתאים וליוהל"ן-רמ"ד פרט לא יאוחר משבעה ימים מיום השיפוט;
2)    אמ"ש-מחלקת הסגל-המנהל המתאים יעביר את תוצאות ההליך וכל החומר שנתקבל אצלו לפצ"ר או לסגנו – ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלתם מקצין השיפוט.
ג.    אמ"ש-רמ"ח הסגל יהא רשאי שלא לבקש חוות דעתו של הפצ"ר או סגנו בשאלת התרת התחייבותו של הנילון, במקרים המפורטים להלן:
1)    מועד תום שירותו של משרת הקבע חל שלושה חודשים, לכל היותר, מיום ההרשעה ומשרת הקבע הביע הסכמתו לאי-הארכת שירותו;
2)    משרת הקבע הביע הסכמתו להפסקת שירותו, בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום הרשעתו.
ד.    הפצ"ר או סגנו, יעבירו את חוות-הדעת בשאלת הבאת עניינו של הנילון בפני הוועדה להתרת התחייבויות לא יאוחר משבועיים מיום קבלת כלל החומר הנוגע לעניין ללשכתם.
ה.    המליץ הפצ"ר או סגנו על הבאת הנילון בפני הוועדה להתרת התחייבויות, תכונס הוועדה על ידי אמ"ש-מחלקת הסגל לא יאוחר מחודש ממועד קבלת חוות דעת הפצ"ר או סגנו.
43.     בהתאם לתקנה 3(א)(2) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) התשנ"ח-1998 יחול האמור בסעיף 11 להסכם הקיבוצי על עובדי צה"ל גם מקום בו מדובר בהטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות, בין אם נידונה בדין משמעתי ובין אם נידונה בפני בית משפט.
44.    הוגשה תלונה כנגד עובד צה"ל ובחר המתלונן לפתוח בהליך פלילי או פיקודי, רשאי ראש מרכז תע"ץ לפעול בהתאם לאמור בסעיף 11(א)(1) להסכם הקיבוצי.

חובת פרסום והסברה

45.    הסברה לכוח-אדם סדיר – באחריות מפקד היחידה לערוך לכוח האדם הסדיר הסברה בנושא הטרדה מינית. הסברה כאמור תתבצע על-פי הדרישות המפורטות להלן:
א.    "אוכלוסיית היעד" – בסעיף זה:
1)    מפקדים – קצינים, קצינות, נגדים ונגדות;
2)    חיילים – לרבות חיילות.
ב.    הפרדת הסברות – ייערכו הסברות נפרדות בין המפקדים לבין החיילים, אלא אם התיר קצין הפרט לערכן במתכונת מאוחדת למפקדים ולחיילים.
ג.    תדירות ההסברות – הסברה לכל אחת מהאוכלוסיות, חיילים ומפקדים, תיערך אחת לחצי שנה.
ד.    מערך ההסברה – ההסברה תבוצע בהתבסס על מערך הסברה עדכני של יוהל"ן ועל בסיס הנחיות יוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות שיופצו מעת לעת.
ה.    מעבירי ההסברה –
1)    פתיחת ההסברה – הסברות למפקדים או לחיילים ייפתחו על ידי מפקד יחידת הרישום. מפקד יחידת הרישום יוכל למנות לצורך זה מפקד בדרגת כתף סא"ל, מפקד פלוגה בגדוד או מפקד מחלקה בבסיס הכשרה. פותח ההסברה ידגיש את המסר באשר למאבק צה"ל והיחידה בתופעת ההטרדה המינית ואת אחריותו ואת מחויבותו ליצור סביבה נטולת-הטרדות ("רוח המפקד");
2)    גוף ההסברה – את מערכי ההסברה של יוהל"ן יעביר קצין בדרגת רס"ן, לפחות, או נגד בדרגת רס"ב, לפחות, שמונה לצורך זה על ידי קצין הפרט או מפקד היחידה, או גורם אחר שאושר על ידי יוהל"ן-רע"ן קידום שוויון ההזדמנויות;
3)    בסיום ההסברה יועבר פירוט של הגורמים הרלוונטיים ביחידה ומחוצה לה לטיפול בהטרדה מינית, ומסר בדבר חשיבות שמירת הכרטיסים או האיגרות המחולקים לחיילים במיטב בנושא הטרדה מינית.
ו.    חובת דיווח – דוח על אופן ביצוע ההסברה ועל פרטיה (לרבות מספר המשתתפים, מערך ההסברה שהועבר, פרטי המפקד הבכיר שפתח את ההסברה, פרטי מעביר ההסברה, ביצוע ההסברה בהתאם למערך ההסברה של יוהל"ן ועוד) יועבר על גבי טופס דיווח המצורף בנספח ב' לפקודה זו. את טפסי הדיווח יעבירו מעבירי ההסברה לקצין הפרט. העתקי טפסי הדיווח יישמרו ביחידה לרבות בתיק פק"ל היחידה, שנתיים מיום פעולת ההסברה, לצורך ביקורות.
ז.    הסברה בהכשרות – הכשרות הטירונות, קורסי הפיקוד הזוטר והבכיר, והכשרות הקצונה בבה"ד 1 יכללו תוכן הסברה בנושא הטרדה מינית.

הסברה ליחידות מילואים ולמפקדיהן

46.    אמ"ש-ראש עתכ"א מילואים הוא האחראי להביא פקודה זו לידיעת כלל המג"דים במילואים באמצעות הפצת איגרת בתיאום עם יוהל"ן, אחת לשנה.
47.    אמ"ש-ראש עתכ"א מילואים יפיץ את האיגרת האמורה בסעיף 48 לכלל קציני השלישות הפיקודיים ולקציני כוח אדם מילואים ביחידות צה"ל המגייסות אנשי מילואים.
48.    מפקד יחידת המילואים הוא האחראי להביא פקודה זו לידיעת המשרתים במילואים שבאחריותו (חיילים וחיילות, קצינים וקצינות, נגדים ונגדות, מתנדבים ומתנדבות) באמצעות שיחת הסברה שתועבר בתחילת שירות המילואים הפעיל לכלל חיילי המילואים המתגייסים לתקופה של למעלה משלושה ימים.

עובדי צה"ל

49.    בנוסף לפעולות ההסברה המפורטות לעיל, לעובדי צה"ל יתאפשר להשתתף בשעות העבודה בפעולות הדרכה והסברה, שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות, שמארגן עתית ארגון עובדי צה"ל, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה.

בקרה

50.    קצין הפרט יבצע בקרה באשר לביצוע הסברות ביחידות שתחת סמכותו.