עע274/06 פלונית נ' אלמוני – יחסי מין מזדמנים בין אחראי לעובדת הינם הטרדה מינית

מה דינם של מערכות יחסים המתבססות על יחסי מין מזדמנים בין אחראי לעובדת במסגרת העבודה, והאם יחסים אלו נחשבים הטרדה מינית כמשמעותה בחוק? פסיקה תקדימית שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עע274/06 פלונית נ' אלמוני (ניתן ב26.4.08) עסקה במפורש בסוגיה זו וקבעה כי אכן יש לראות במהות יחסים אלו כהטרדה מינית.

המערערת, ילידת 1965 הינה מהנדסת תוכנה בעיסוקה, אשר התחילה לעבוד משנת 2000 בחברה טכנולוגית כבודקת תוכנה. לטענתה, מאז כניסתה לעבודה במשך כשנה וחצי, המשיב, יליד 1961, ששימש כמנהל פיתוח התוכנה ומהווה ממונה ישיר כלפיה, נעץ בה מבטים והגיב לנוכחותה באופן מפריע בהזדמנויות שונות.

בשנת 2002 במסגרת שיחה אישית, הובהר למשיב כי היא לא רוצה לקיים יחסים אינטימי איתו. עם הזמן, התפתחו קיומם של יחסי מין שונים, בה לטענתה לא הבהירה לו כי היא סובלת ממערכת היחסים שהתפתחה עקב חששה ממנו.

עניין זה הסתעף והועלה בפני החברה לאור פיתוח יחסיו עם עובדת אחרת, אשר הביאו להתנגשות בין הצדדים המעורבים. לטענת המשיב אכן התנהלה מערכת יחסים אינטימית, אך לא היה בה מימד של כפייה או של ניתוח מרות. לשיטתו, המערערת היא זו שיזמה סימני התעניינות באלמנטים שונים, וכי מערכת היחסים התבטאה ביחסי מין מזדמנים בלבד.

הדיון העובדתי בבית הדין האזורי

בית הדין האזורי אשר נדרש לסוגיה זו התרשם כי המערערת היא זו שיזמה את תחילת הקשר האינטימי ומעשה ה"אונס" אותו טענה, נעשה בהסכמתה. כמו כן, נסיבות העניין מראות על יחסי מין מזדמנים אשר הוצגו כ"הטרדה מינית" לאחר מעשה מתוך תחושת תסכול ואכזבה.

הערעור בבית הדין הארצי

בית הדין האזורי סוקר בפתח פסק דינו את ההסדר החוקי כיום כפי שבא לידי ביטוי בחוק המניעה להטרדה מינית, תוך ביאור המושגים הרלוונטיים לעניינו מתוך החוק. בית הדין הגיע למסקנה כי יש לערכאת הערעור במקרה זה צורך להתערב בקביעת מסקנות בית הדין האזורי. לאור עובדות המקרה נראה כי מדובר ב"הטרדה מינית" גם לאור תכלית החוק ולשונו, וגם לפי המדיניות הראויה אותה יש להנחיל במסגרת יחסי עבודה.

בית הדין קובע כי מערכת יחסים של בעל מרות עם מי שכפופה לו, המבוססת על יחסי מין מזדמנים בחדר צדדי ומוסתר במקום העבודה "מדיפה ריח חריף" של ניצול יחסי מרות המאששים את הטענה כי מדובר בהטרדה מינית שמתקיימת במקום העבודה. החידוש המרכזי בפסק הדין בא לידי ביטוי כי במקרה בו מדובר במערכת יחסים שמתמצית בקיום יחסי מין מזדמנים, כל האחריות מוטלת כל כתפיו של בעל המרות, אפילו אם העובדת ניסתה לפתות את האחראי עליה בדרכים שונות.

הכרעה, פיצויים ועונש

לאור דעת כלל חברי ההרכב השיפוטי, הערעור שהוגש התקבל כך שלמעשה נקבע כי נוצלו יחסי המרות למערערת ובכך המעביד הפר במפורש את החוק למניעת הטרדה מינית.

בית המשפט בחן את מדרג חומרת המעשים ותחת שקלול מאוזן החליט לפסוק סכום פיצוי בגין הטרדה מינית בסך 35,000 ₪ יחד עם שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪. הנימוק לנתינת סכום זה התבטא בלקיחה בחשבון של הדרישה הגבוהה מבעלי מרות יחד עם חומרת המעשים בעלי האופי המיני ואת אופייה המורכב של מערכת היחסים.

עם זאת, בית המשפט לקח מצד שני בחשבון את העובדה כי תנאי עבודתה של המערערת, יחד עם שכרה ובטחונה התעסוקתי לא נפגעו, וזאת בתוספת הטיפול הראוי של החברה המעסיקה בהליך התלונה.

מאמרים נוספים בנושא זה:
הטרדה מינית בעבודה: פסק דין בעניינו של משה קצב