הטרדה מינית – חוק ההתיישנות

התיישנות היא מושג משפטי שההתייחסות הרחבה ביותר אליו נמצאת בחוק ההתיישנות. מדובר על מקרים שבהם למרות שקיימת עילה ברורה לחלוטין להגשת תביעה, הרי שלא ניתן לדון בה עוד בשל משך הזמן שחלף מביצוע העבירה ועד הגשת התביעה.

החוק קובע תקופות התיישנות שונות שנוגעות למשפט הפלילי ולמשפט האזרחי אך קיימים עדכונים רבים לחוק זה שנחקק אי שם בשנת 1958. לצורך העניין נציין כי החוק למניעת הטרדה מינית נחקק רק בשנת 1998 ולכן מן הסתם לא נקבעה לו תקופת התיישנות רלוונטית בחוק ההתיישנות.

באילו מקרים חוק ההתיישנות רלוונטי?

בכל הקשור למשפט האזרחי מבדיל חוק ההתיישנות בין שני מצבים מרכזיים: בתביעות מקרקעין התקופה של ההתיישנות היא חמש עשרה שנים אלא אם כן מדובר על זכויות שנרשמו בטאבו ואז התקופה מתארכת לעשרים וחמש שנים ובתביעות שאינן בענייני מקרקעין משך תקופת ההתיישנות עומד על שבע שנים.

במשפט הפלילי תקופת ההתיישנות עבור עבירת עוון עומדת על חמש שנים, עבור עבירת חטא היא עומדת על שנה אחת בלבד ועבור עבירת פשע שהעונש עבורה הוא מאסר עולם היא עומדת על עשרים שנה.

חשוב מאוד לציין שלחוק זה ישנם חריגים רבים ביותר וטעמים רבים שלא להחיל אותו על תיקים ספציפיים. בכל המקרים האלו לא נדון במאמר זה.

התיישנות במקרים של הטרדה מינית

ערב הכנסת התיקונים לחוק ההתיישנות, עמדה תקופת ההתיישנות במקרה של הטרדה מינית על שלוש שנים בלבד. את ההצעה לתיקון החוק הגישה חברת הכנסת ציפי חוטובלי בשנת 2010, שלפי דבריה תקופת ההתיישנות על עבירה של הטרדה מינית צריכה לעמוד על שבע שנים ולא על שלוש שנים.

לפי חברת הכנסת חוטובלי להטרדה מינית קיימים מאפיינים מיוחדים ביותר שמביאים לכך שקורבנות ההטרדות משתהים מאוד בהגשת התביעות. המאפיינים הרלוונטיים קשורים לקשיים שכרוכים בהבנה של ההטרדה, בהתמודדות הבעייתית והלא פשוטה עם רגשות האשם, עם המבוכה ועם ההשלכות של הגשת התביעה.

כמו כן לדברי חוטובלי, במידה וההטרדה התרחשה במסגרת של יחסי מרות, הרי שיתעורר קושי מיוחד להגיש את התביעה כל עוד היחסים נמשכים. דברים אלו שכנעו עד מאוד את חברי הכנסת שנכחו בהצבעה ולראיה נציין כי ההצעה לתיקון החוק עברה ללא מתנגדים גם בקריאה השנייה וגם בקריאה השלישית.

נתונים סטטיסטיים מישראל

נתונים מסקר עדכני שביצע התמ"ת מעלים תמונה עגומה לפיה 15,000 נשים הפסיקו לעבוד במקום העבודה שלהן על רקע של הטרדות מיניות מצד המעסיק וכארבעת אלפים מתוכן למעשה פוטרו על ידי המעסיק שלהן.

כמו כן רק 7.6 אחוזים מכלל המוטרדות הגישו תלונה משטרתית כיוון שכל היתר חששו מפני אובדן של מקום העבודה שלהן, מפני פגיעה בפרטיות שלהן ומפני התנכלויות.

כפי שאתם מבינים, שלוש שנים הן לא זמן מספיק בשביל לעכל את הפגיעה וכדי להגיש תלונה או תביעה אזרחית ולכן כל הנוגעים בדבר בירכו רבות את היום שבו הוכנס התיקון לתוקפו. כיום תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים וכבר נראה כי קיימת עלייה הדרגתית במספר התלונות שמוגשות מדי שנה מאז עבר התיקון.