השנה, טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות מקבל משמעות מיוחדת ושונה, בזכות הנושא שנבחר למעמד זה. הנושא, שבא להעלות על נס את גבורתו של האזרח מן השורה (גבורה אזרחית), הביא לבחירתם של מדליקי משואות בעלי תרומה אזרחית חשובה, שבהחלט ראויה לציון מיוחד.
כך, לצד פעילה להעצמת נשים מן העדה הדרוזית, נהג אוטובוס שהציל חיים בשעת פיגוע, פעיל ואיש דת ארמני המעודד שילוב של בני עדתו בחברה הישראלית, לצד רונה רמון ואישים נוספים תדליק את המשואה גם צעירה כבת 18 שזכתה לכינוי מנהיגת מחאת המכנסונים.
הנערה הצעירה, רותם אלישע שמה, היא הרבה יותר מכפי שמצטייר מהכינוי המטעה מנהיגת מחאת המכנסונים. כאשר שומעים את סיפורה, מבינים שהיא פעילה חברתית להעצמה נשית בעלת השפעה החורגת הרבה מכפי המקובל בקרב בני גילה.
נערה רבת פעלים
רותם אלישע, עדיין תלמידת תיכון, מצליחה לדחוס בשבוע יחיד יותר מכפי שמצליחים לעשות זאת רבים מהמבוגרים. אלישע, תלמידה מצטיינת מספיקה במשך השבוע גם לטפל בילדים, ללמוד לבגרויות, ולהשתתף בקרן לקידום מצוינות במנהיגות. עד כה, היא הספיקה לזכות באות הצטיינות על שם אילן רמון, אך גולת הכותרת של פעילותה לאורך השנים לא מסתכמת גם בכך.
במהלך השנים הספיקה הנערה הצעירה לקדם אג'נדה חברתית לקידום מעמד האישה וסיוע לנשים שעברו הטרדה מינית וכן לסייע לקידום המודעות כנגד התעללות בבעלי חיים. ואם הדברים הללו אינם מרשימים מספיק, הרי שאלישע עושה כל זאת על רקע צל כבד של תקיפה מינית שעברה בגיל צעיר.
אך לא רק שהנערה הפעלתנית לא נתנה לאירוע הקשה לעצור אותה, היא נעזרת בניסיונה על מנת להעביר את החשיבות שבמתן יחס שווה לגברים ולנשים, לבנים ולבנות, במסגרת שיעורים הניתנים בבתי הספר.
לא מפחדת להיחשף
בעת האחרונה עלו לכותרות לא מעט נשים שהצהירו על כך שעברו תקיפה מינית כזאת או אחרת אך סירבו להיחשף. רותם אלישע החליטה לנהוג אחרת, אך האומץ שבו בחרה להיחשף לא היה נטול קשיים. החשיפה בקנה מידה רחב החלה בפוסט שהעלתה בפייסבוק, תחת שם מלא וללא מורא.
בעודה צעירה כבת 12 עברה תקיפה מינית על ידי שכן. החוויה הקשה גרמה לה להסתגרות, לכמעט התאבדות. למרבה המזל, הוריה היו ערניים דיים לאותות המצוקה ששדרה הבת ובזכות ליווי צמוד, כמעט יום יומי, עזרו לה להשתקם, להרים ראש, להפסיק להרגיש אשמה ולהיות אכולת חרדות. ראוי לציין בהקשר זה את אטימות המערכת שגם במקרה זה, כמו ברבים אחרים, בחרה להעדיף את הפוגע על פני הקורבן.
פסק דין שערורייתי הביא לעונש קל של מספר חודשי עבודות שירות שהוטל על התוקף. רק לאחר מאמץ רב הוחלף העונש במאסר בפועל, בן פחות משנה אחת. גרוע מכך, כאשר הוחלט להעניק לתוקף שחרור מוקדם איש לא טרח להודיע על כך לנפגעת או למי מבני משפחה.
איש גם לא עדכן אותם על זכותם להגיש בקשה לצו הרחקה (שכן התוקף הוא שכן המתגורר בסמוך). עם זאת, יש גם נקודה חיובית בעניין זה שכן היא זכתה בהמשך להופיע בפני וועדה בכנסת שדנה בדרכים לשפר את התקשורת בין כל הגופים המטפלים בנפגעי תקיפה מינית.
ראוי להדגיש שבתקשורת התפרסמנה הנערה אלישה כמי שהציתה את מחאת המכנסונים. לכאורה מדובר בקוד לבוש בלבד, שמפלה בין בנים ובנות בבית הספר. לבנים מותר ללבוש מכנסיים קצרים ואילו לבנות – אסור. למעשה, המאבק שעדיין נמשך הוא כנגד אפליה מגדרית, הן בבית הספר והן מחוצה לו.