תפ"ח 1015/09 מדינת ישראל נגד משה קצב
פרשת האשמתו של משה קצב, הנשיא השמיני של מדינת ישראל, ידועה בתור אחת הפרשיות המוכרות והמדוברות ביותר בישראל, בה הוגש נגדו כתב אישום חמור המייחס לו בין השאר עבירות אונס, מעשים מגונים, שיבושי משפט ועוד.
כתב האישום מייחס למשה קצב עבירות מין בשלוש נשים שהיו כפופות למרותו במהלך תפקידיו הציבוריים, הן בהיותו בתפקיד כשר התיירות, והן בעת היותו נשיא מדינת ישראל. כל מסגרת אישום שונה זו מזו בסוג האישומים המיוחסים.
לעניין ההטרדה המינית, עבירה זו מיוחסת לתקופת כהונתו של הנאשם כנשיא המדינה לשתי עובדות שהיו כפופות למרותו בלשכת נשיא המדינה. בית המשפט בתפ"ח 1015/09 מפרט בפסק דינו את ארבעת האישומים שיוחסו לנאשם אשר כוללים ביניהם אישום בגין הטרדה מינית לחוק למניעת הטרדה מינית, יחד עם עבירות אינוס ועבירות נוספות על פי חוק העונשין. כתב האישום החל את דרכו בפניית הנאשם ליועץ המשפטי לממשלה בגין סחיטה מא' מבית הנשיא, אירוע שהוליד בסופו של דבר את כתב האישום לאחר גלגולים רבים.
הטרדה מינית במקום העבודה – הכרעת בית המשפט
על שלושה חיבוקים חזיתיים אשר משה קצב חיבק את העובדת בעת היותו נשיא המדינה נסב האישום השני, ובגינם מייחסת המדינה עבירת הטרדה מינית תוך ניצול מרות. התביעה טענה כי במהלך החיבוקים הצמיד הנאשם את גופה אל גופו, וגם לאחר שהיא העירה לנאשם בהזדמנויות שונות כי החיבוקים הללו לא רצויים לה, הוסיף הנאשם לחבק אותה.
בית המשפט השתכנע כי החיבוקים נושאים משמעות מינית לאור העדויות שביטאו את חוסר הנוחות שחשה בהתרחשותם, ממודעותה בזמן אמת להיותם של החיבוקים חורגים מהמקובל ביחסי מעביד ועובדת, וחששותיה מלהיות לבד עם הנאשם. בית המשפט דחה את טענות ההגנה להיעדר תחולה של העבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית. בית המשפט הבהיר כי בעניין זה, התביעה פטורה מהצורך להוכיח כי המוטרד הראה למטריד כי מעשיו אינם רצויים.
בנוגע לחיבוקים אשר חיבק את המתלוננת ל', אשר הייתה בת 25 בזמן היותה עובדת בבית הנשיא, יוחסו לנאשם עבירות של מעשה מגונה וגם עבירת הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות ויחסי עבודה על פי החוק למניעת הטרדה מינית. בית המשפט ניתח את התבטאויותיו של משה קצב והתנהגותו בכל אחד מן המעשים, אשר תמכו בקביעתם כי המטרה מאחורי עשיית המעשים הייתה לשם גירוי מיני. כמו כן בעדותה בבית המשפט הוסיפה ל' וסיפרה כי הנאשם התבטא כלפיה במילים כמו "שפתיים חושניות", ועל כן יש להרשיעו בעבירת הטרדה מינית גם בגינה.
מבחינת המשמעות של תקפות עבירת ההטרדה המינית ביחסי עבודה, בית המשפט מדגיש כי לאור הוראות החוק במקרים של יחסי עבודה וניצול מרות, ההטרדה המינית תיחשב ככזו גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי הוא לא מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
גזר דין, עונש ופיצויים
בדצמבר 2010 משה קצב הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשתי עבירות אינוס ובעבירות מעשה מגונה בכוח כלפי העובדת ממשרד התיירות, בעבירה של הטרדה מינית כלפי העובדות מבית הנשיא וכן בשיבוש מהלכי משפט.
בשנת 2011 בית המשפט גזר שבע שנות מאסר בפועל על משה קצב, שנתיים מאסר על תנאי וכן פיצוי כספי בסך של 125,000 ₪ אשר יינתן למתלוננות. למרות ניסיונותיו של משה קצב לשנות החלטה זו, ערעורו נדחה וכן גם בקשתו לדיון נוסף. ניתן ללמוד רבות על ההסדר החוקי בכל הנוגע ליחסי עבודה והטרדה מינית בישראל מפסק דין זה, אשר דן בו בהרחבה רבה.