נוסף על היותה של הטרדה מינית עבירה פלילית, אשר העונש עליה הוא עד שנתיים מאסר, מדובר גם בעוולה אזרחית. כלומר, הנפגע מההטרדה המינית יכול לתבוע את המטריד ולזכות בפיצויים. בנוסף, כאשר מדובר בהטרדה מינית במקום העבודה, הנפגע יכול לתבוע גם את המעביד.

אם ייקבע שהמעביד הפר את חובותיו לפעול למניעת הטרדה מינית בעבודה, או לטפל באופן יעיל בתלונות על הטרדה מינית, גם המעביד עשוי להיות מחויב בתשלום פיצויים. בפועל, לבתי המשפט מגיעים מקרים רבים של תביעות פיצויים לנפגעי הטרדה מינית, ואכן נפסקים פיצויים בסכומים נכבדים. בין התביעות שהוגשו לבתי המשפט בישראל: תביעת פיצויים על הטרדה מינית בבית הספר, הטרדה מינית בבית החולים, הטרדה מינית באוניברסיטה, הטרדה מינית בבית מלון, הטרדה מינית של עובדת ניקיון ועוד.

חיוב המטריד בתשלום פיצויים

דרך המלך לקבלת פיצויים בשל הטרדה מינית היא הגשת תביעה כנגד המטריד. במקרה שכזה על הנפגע להוכיח כי הנתבע הטריד אותו. בשונה ממרבית התביעות האזרחיות, אין צורך להוכיח כי ההטרדה המינית גרמה לנזק, או מה היה גובהו של הנזק – זאת שכן החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית-המשפט יכול לפסוק פיצויים, מבלי קשר לגובה הנזק, של עד 50,000 ש"ח (אך הסכום בפועל גבוה יותר בשל עליית המדד מאז שנת 1998 – אז נחקק החוק). כמובן שמי שנפגע רשאי להוכיח בפני בית-המשפט כי נגרמו לו נזקים גבוהים יותר, ולקבל פיצויים של מעבר ל-50,000 ש"ח.

הלכה שהתקבלה לאחרונה מרחיבה את סכומי הפיצוי הניתנים לנפגעות הטרדה מינית מאחר ועל פי פסק הדין של בית הדין הארצי בראשות הנשיאה נילי ארד נקבע כי במקרה של שרשרת אירועי הטרדה מינית כל מעשה עומד בפני עצמו ומזגה בפיצוי נפרד – כלומר שרשרת אירועי הטרדה מהווים מספר אירועים נפרדים – שבגין כל אחד מהם ניתן לקבל פיצוי נפרד.

במקרה אחד, התרחשה הטרדה מינית בבית במלון. אורחת במלון הגישה תביעה כנגד מעסה (מסז'יסט), שלטענתה הטריד אותה מינית בחדרה במלון. אותו מעסה בחר שלא להגיש כתב הגנה, ועל-כן פסק בית-המשפט לתובעת פיצויי בסך 58,000 ש"ח.

במקרה נוסף, אישה עברה הטרדה מינית בעת טיפול רפואי, לאחר שהגיעה לצילום רנטגן בבית חולים, וטכנאי הרנטגן העיר בפניה הערות מעליבות אודות איברי גופה, ושוחח איתה על קיום יחסי מין. התובעת טענה כי נגרם לה נזק רב בשל כך, אותו העריכה בגובה של 100,000 ש"ח. בסופו של דבר בית-המשפט קבע כי התרחשה הטרדה מינית, אולם הנפגעת לא הצליחה להוכיח את גובה הנזק שנגרם לה. מסיבה זו, נפסקו לה פיצויים ללא צורך בהוכחת הנזק – בגובה של 50,000 ש"ח.

ולבסוף, קיים מקרה הממחיש את ההבדל בין תביעה נזיקית בגין הטרדה מינית לחקירה פלילית באותו עניין. עובדת התלוננה במשטרה נגד המעביד שלה, בטענה כי הטריד אותה מינית. אולם, התיק נסגר מחוסר אשמה. במקביל, הגישה העובדת תביעת פיצויים כנגד המעביד – והוא הגיע איתה לפשרה, במסגרתה שילם לה פיצויים בסך 55,000 ש"ח. חשוב להבין כי רף ההוכחה בפלילי הוא גבוה מאד, ולכן לעיתים אדם לא יימצא אשם בהטרדה מינית במישור הפלילי, אך בכל זאת יהיה חייב בתשלום פיצויים. להרחבה: פיצוי פלילי ופיצוי אזרחי

עורך דין לייצוג נפגעי תקיפה מינית

חיוב מעביד בתשלום פיצויים

החוק למניעת הטרדה מינית קובע מספר חובות החלות על מעבידים:

הפרה של כל אחת מהחובות הללו חושפת את המעביד לתביעת פיצויים של מי שסבל מהטרדה מינית. בפועל, בתי-המשפט לא מהססים לחייב את המעבידים בתשלום פיצויים, גם אם הם קיימו את מרבית החובות, אבל התרשלו ביחס לחלקן.

בשונה מהתביעות האזרחיות הרגילות, תביעה לפיצויים מהמעביד מוגשת בבית הדין לעבודה. להלן פסקי דין לדוגמא:

סטודנטית שעבדה כרכזת פר"ח תבעה את מרכז פר"ח בשל העובדה שרכז אחר הטריד אותה מינית במסגרת העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה, המעביד השתהה באופן קל בטיפול בתלונה שהגישה העובדת, ונוסף על כך הוא לא קיים את חובתו לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית. בשל הפרת חובותיו, נקבע שעל המעביד לשלם לעובדת פיצויים בסך 15,000 ש"ח.

במקרה אחר, עובדת "אורט" הגישה תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, ובשל כך פוטרה בסופו של דבר. טענתה של העובדת הייתה כי עובד אחר נהג לספר לה בדיחות בעלות אופי מיני ולהציק לה בנושאים אינטימיים. בית הדין לעבודה קיבל תביעה שהגישה העובדת כנגד המעביד.

נקבע, כי המעביד הפר את חובתו לטפל באופן יעיל בתלונות שהגישה העובדת – בשל העובדה שלא שמר על פרטיותה לאחר הגשת התלונה (דיברו עם יתר העובדים על התלונה), וכן שלא נעשה די להפריד בין המתלוננת לנילון, באופן שהוביל לפגיעה במתלוננת. משכך, לקח בית הדין בחשבון את גילה של המתלוננת ואת זמן עבודתה במקום העבודה וקבע כי המעביד ישלם לה פיצוי בגובה 50,000 ש"ח.