בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לגבי חומרת תופעת ההטרדות המיניות בישראל בכלל ובמקומות עבודה בפרט. מפרסומים שונים עולה שלא רק במקומות עבודה וארגונים פרטיים עדיין מתקיימות הטרדות מיניות אלא גם בארגונים כמו הצבא או המשטרה.
חמור מכך, בין המעורבים בהטרדות מיניות ניתן למצוא גם בעלי תפקידים בכירים ביותר, לרבות ניצבים וקצינים בכירים אחרים. בין הקורבנות של המעשים הללו ניתן למצוא בעיקר שוטרות צעירות (לרבות חיילות המשרתות את שירות החובה שלהן במשטרה) וכן נשים שעמן נפגשו קצינים במסגרת תפקידם (כנחקרות, מתלוננות ועוד). מדוע זה קורה? כיצד ניתן להילחם בתופעה? עד כמה היא רחבת היקף?
הטרדות, חקיקה ופקודה
אין ספק שבמשטרה בכלל ובקרב קצינים בכירים בפרט קיימת מודעות לחקיקה בישראל. מודעות זאת, שהינה בדרך כלל גבוהה יותר ביחס לאזרח מן השורה, קיימת גם לגבי הטרדות מיניות בשורות המשטרה. המודעות של קצינים בכירים במשטרה, זאת שכפי הנראה לא מצליחה לעקור מהשורש את התופעה, נשענת על שני דברים. ראשית, קיומו של חוק בנושא ושנית, קיומה של פקודה ברורה.
בישראל קיים חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח, 1988. חוק זה עוסק בין היתר בחובת המעביד לפעול למניעת הטרדות מיניות באשר הן וכמובן – איסור הטרדות תוך קיום יחסי מרות. מלבד העובדה שנציבים שחטאו והואשמו בהטרדות מיניות מכירים היטב את החוק הנ"ל, הם גם אמורים לשלוט היטב בפקודה שעוסקת בעניין זה ומדגישה את חומרת העבירה. המטרה הארצי, שפרסם פקודה שעוסקת באיסור הטרדה מינית, אולי תרם להגברת המודעות אבל, למרבה הצער, מסתבר שלא הביא סוף לתופעה החמורה.
היקף התופעה
הטרדה מינית במשטרה, לרבות זו המגיעה מצד קצינים בכירים ואף נציבים היא ככל הנראה לא תופעה חדשה והיא נרחבת למדי. פרסומים בעניין ניתן למצוא בעיתונות ובתקשורת למכביר, וכאשר בין הנאשמים ניתן למצוא קצינים בכירים, סביר להניח שבקרב כלל הארגון מדובר בתופעה בעלת ממדים משמעותיים.
כדי לסבר את האוזן, ניתן לסקור כמה ציטוטים וכותרות, חלקן מהעת האחרונה וחלקן מהשנים האחרונות. למשל, עיתון אחד פרסם: "ניצב שביעי מסתבך: מפקד בכיר במשטרה חשוד שהטריד מינית שוטרות תחת פיקודו". עיתון אחר פרסם כתבה בדבר "הטרדה מינית בלב תחנת משטרה". כאשר הצטברו ראיות למעשים לא ראויים מצד כמה וכמה ניצבים, כשלפחות אחד מהם הואשם בהטרדה מינית, כותרת חריפה הגדילה לעשות וקבעה "המבוכה במשטרה: תיכף ייגמרו כל הניצבים".
נתונים מספריים מדויקים על היקף תופעת ההטרדה המינית, בפרט מצד צמרת המשטרה כלפי שוטרות או אזרחיות לא קיימים, אבל נראה שלא מדובר בתופעה שולית. זוהי תמונת מצב מעוררת חשש, בלשון המעטה ויש לחתור לשינוייה מן הקצה אל הקצה.
סיבות, חינוך ומניעה
השאלה מדוע זה קורה, כיצד אפילו קצינים בכירים ונציבים נופלים ברשת והופכים למטרידים מינית במקום העבודה ראויה לדיון רחב ביותר. בקצרה, ניתן לתאר כמה סיבות. ראשית, קצינים בכירים, שהינם גברים מבוגרים יחסית, גדלו באווירה שבה לא הייתה מודעות להטרדה מינית והתנהגות זו נחשבה להרבה יותר מקובלת.
שנית, גברים בתפקידים בכירים נוטים לקבל יחס של הערכה ואף הערצה מסביבתם ועובדה זו עלולה לגרום לחלקם "לאבד את הראש" ולשכוח את מקומם (כמשרתי ציבור וכאחראים על אכיפת שלטון החוק). יש גם סיבות נוספות כגון סביבת העבודה הקשה, הלחוצה, לעיתים מסכנת חיים. אך חשוב לא פחות – איך ניתן להילחם בתופעה? התשובה היא ללא ספק כפולה – יש לפעול יותר בהיבט החינוכי וכן להמשיך במלוא המרץ גם בפעילות של אכיפה והרתעה.