ניצול מיני והתעללות מינית בתקופת הילדות משפיעים השפעה עמוקה ומותירים צלקת בנפשם של הנפגעים. עובדה זו כמעט ברורה מאליה לא רק לאלה שחוו את הניצול המיני אלא גם לכל אדם בר דעת, בעל רגשות. אך מהן בדיוק ההשפעות של ניצול מיני בגיל צעיר? וחשוב עוד יותר, כיצד ניתן להמשיך לחיות לאחר ניצול שכזה, בגיל הילדות? איך ניתן לשכך את ההשפעות הקשות?
תחושת האשמה שמלווה
בד בבד עם תחושת האשמה, מגיעים גם היבטים נפשיים כגון מועקה קשה, כעס ופחד. אלה שחוו תקיפה מינית או ניצול מיני כילדים מאבדים הרבה מהיכולת לתת אמון באנשים. ולא מדובר רק ביכולת לתת אמון באנשים זרים. אי האמון עשוי להתרחב ולכלול את "האחר" בכלל. בגיל מתקדם ניתן לראות את הקושי ביצירת קשר זוגי ובפרט קשר אינטימי ומיני.
הפרעות חרדה ודיכאון
יש כאלה החווים עם העלייה בגיל תקופות ארוכות של נדודי שינה, דיכאון, כעס. יש שמראים תופעה של אגרסיביות. אין זה נדיר כי אלה שנוצלו מינית מתדרדרים בהמשך, כבני נוער או כמבוגרים לתלות בחומרים פסיכו אקטיביים – אלכוהול או סמים. אך גם אם היבטים קשים כל כך אלה אינם באים לידי ביטוי, המועקה הקשה תמשיך לרדוף אם לא מתייחסים, אם לא מטפלים.
ניצול מיני והרגלים מיניים
יש והנפגעים מנסים לקיים פעילות מינית אך אינם חשים כל עונג או שיכולתם ליהנות נפגעת. ישנם כאלה שמידרדרים לכלי עיסוק בזנות או התנסויות מרובות ביחסים לא בטוחים ולא מוגנים. קיימת גם תופעה של התנתקות בעת קיום יחסים, יצירת דיסוציאציה. משמעות הדבר היא שהגוף אמנם מקיים את הפעולה אך המוח והרגש מאבדים כל קשר עם האקט, שנעשה מכאני.
אסור לשמור בבטן
ניתן לשוחח עם איש מקצוע, במיוחד אם לא קיים חבר קרוב, ידיד או ידידה שיכולים להציע אוזן קשבת ותמיכה. מוטב לשתף את בני הזוג ובמקביל, לפנות לטיפול מקצועי. טיפול ותרפיה יוכלו לשקם, להוציא החוצה את דפוסי החשיבה או ההתנהגות ההרסניים ולהוות מקור לתמיכה ולהתקדמות.